קשת הצלחה נדל"ן בע"מ נ' כהן

החלטה

1.התובעת הינה חב' העוסקת בתיווך.

2.ביום 7.7.10 חתם הנתבע על הסכם והתחייבות לשלם לתובעת דמי תיווך בגין נכס שרכש בתיווכה.

3.סלע המחלוקת בין הצדדים סב סביב הוראותיו של סיעף 6 לכתב ההתחייבות.

על פי האמור בנספח א' לכתב התביעה, היה אמור הנתבע לשלם את דמי התיווך בצירוף מע"מ.

התוספת בדבר תשלום המע"מ רשומה בכתב יד.

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע שילם את דמי התיווך כקבוע בהסכם אך סירב לשלם את המע"מ ובגין סכום זה הוגשה התביעה בהליך של סדר דין מקוצר.

5.במסגרת בקשתו לרשות להגן העלה הנתבע מספר טענות:

ראשית, נטען כי התובעת אינה זכאית לדמי תיווך מאחר ולא התייחסה בכתב התביעה לנושא הרישיון לעסוק בתיווך מקרקעין וזאת בהתאם להוראות סעיף 14א' לחוק המתווכים; במילים אחרות - התובעת לא הביאה כל ראיה כי הינה בעלת רישיון לעסוק בתיווך מקרקעין.

עוד מציין ב"כ הנתבע כי על פי חוק המתווכים, רישיון לעסוק בתיווך יכול להינתן לאדם פרטי ולא לתאגיד כדוגמת התובעת.

שנית, אף בהנחה כי יש בידי התובעת רישיון לעסוק בתיווך, אין היא זכאית לדמי תיווך וזאת מהסיבה שבטופס הזמנת שירותי התיווך עליו חתום הנתבע לא כלולים מלוא הפרטים הנדרשים על פי דין, כמו למשל ת.ז. ומענו של הנתבע.

שלישית, דמי התיווך עליהם סוכם בין הנתבע לנציג התובעת, מר דב שפירא, היו בשיעור של 1.3% כולל מע"מ. הוספת המילים: "1.3% + מע"מ" המופיעים בכתב יד בצדו של הטופס לא היו רשומים בעת שהנתבע חתם על הטופס אלא הוספו הוספו במועד מאוחר יותר ללא ידיעת הנתבע וללא הסכמתו.

5.בחקירתו הנגדית חזר הנתבע וטען שכיתוב המילים התווסף לאחר חתימתו על ההסכם וללא אישורו.

עוד חזר וטען הנתבע כי הסיכום עם הציג התובעת היה על סכום של 1.3% כולל מע"מ. כמו כן, העיד כי הכיתוב במילים אינו כתב ידו אלא של מר שפירא.

6.עיון בחקירתו הנגדית של הנתבע מגלה כי הנתבע חזר באופן עקבי וחד משמעי על גירסתו הנ"ל וגירסתו זו לא הופרכה.

כמו כן, יש לציין כי במסגרת בקשה זו, שהינה הליך ביניים, התירה הפסיקה להעלות טענות כנגד מסמך בכתב.

7.לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי בידי הנתבע הגנה ראויה כנגד התביעה.

אשר על כן, הבקשה לרשות להגן מתקבלת.

לאור סכומה תדון התובענה בסדר דין מהיר.

לפיכך על הצדדים לנהוג כדלקמן: